– אחרי שאני אסיים את הדוקטוראט, אני אומרת לו בציניות, אני אעשה את מה שכל הנשים עם דוקטוראט עושות
– מה? הוא שואל
– ילדים
– ילדים ו-? , הוא תורם את חלקו
– ילדים ומה? אני לא מבינה
– ילדים ועוגיות
– אה, אני מחייכת
– את יודעת מה דומה בין עוגיות וילדים?, הוא ממשיך
– לא, אבל אני יודעת מה שונה
– מה?
– עוגיות נגמרות.
ומה דומה? אני שואלת בחזרה
– שניהם מגדילים את הבטן
אחר כך גלשה התקרה 
דומני שמתבקש לצטט מ"משפחת אדאמס":
Girl Scout: Is this made from real lemons?
Wednesday: Yes.
Girl Scout: I only like all-natural foods and beverages, organically grown, with no preservatives. Are you sure they’re real lemons?
Pugsley: Yes.
Girl Scout: Well, I’ll tell you what. I’ll buy a cup if you buy a box of my delicious Girl Scout cookies. Do we have a deal?
Wednesday: Are they made from real Girl Scouts?
אהבתיאהבתי
בהחלט!
(אתה סולח לי על התגובה המאוחרת, נכון? אני קצת עצלולית לאחרונה בכל מה שקשור בישרא)
אהבתיאהבתי
בעיניי זה רק אומר שיש לך חיים יותר נורמליים.
אהבתיאהבתי
אני אוהב את הפוסט הזה. הוא מחמם לי את הבטן.
אהבתיאהבתי
האיפוק שלך מרשים
אהבתיאהבתי
אחרי שתסיימי את הדוקטורט תכתבי ותפרסמי הרבה מאמרים, אחרת ימררו שם את חייך באקדמיה.
(ואני מכירה נשים שסיימו דוקטורט אחרי שכבר היו להם ילדים, אבל אל תגלי לשום איש ).
אהבתיאהבתי
אני משתדלת לכתוב אותם כבר עכשיו, כדי שיהיה לי מספיק זמן להכין אחכ עוגיות 🙂
(כן, מכירה את הזן הזה… לא בשבילי!)
אהבתיאהבתי