<p class="MsoNormal" style="text-align:left;line-height:150%;direction:ltr;
unicode-bidi:embed">Dear Miss Mila
<p class="MsoNormal" style="text-align:left;line-height:150%;direction:ltr;
unicode-bidi:embed"><span style="font-size:10.0pt;
line-height:150%;font-family:"Arial","sans-serif";color:black">I have finally
worked through your manuscript and apologize for the delay. I have still some
corrections that need to be made before I can accpet the manuscript. Please go
through them carefully:
<p class="MsoNormal" style="text-align:left;line-height:150%;direction:ltr;
unicode-bidi:embed"><span style="font-size:10.0pt;
line-height:150%;font-family:"Arial","sans-serif";color:black">line 287: Omit
“Interestingly”<span style="font-size:10.0pt;line-height:
150%;font-family:"Arial","sans-serif";color:black">
line 316: Omit “extremely”<span lang="HE" dir="RTL" style="font-family:"Arial","sans-serif";mso-ascii-font-family:
Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:
minor-bidi">
<p class="MsoNormal" style="text-align:left;line-height:150%;direction:ltr;
unicode-bidi:embed"><span lang="HE" dir="RTL" style="font-family:"Arial","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;mso-ascii-theme-font:minor-latin;mso-hansi-font-family:
Calibri;mso-hansi-theme-font:minor-latin;mso-bidi-font-family:Arial;mso-bidi-theme-font:
minor-bidi">
דיר מיס אצטרה,
אני מבינה את אקסרימלי, אבל מה הבעיה עם אינטרסטינגלי. זו זכותך הריבונית וההיסטורית להתעניין בממצא כלשהו. אל תסכים טו אומיט אינטרסטינגלי.
אם אלו התיקונים של הקורא שלך, מצבך טוב.
מה זה דיסרטציה? וואו איזה כיף לך. זוכרת שאמרת לי על התיזה, שעוד מעט זה יהפוך לבעיה של מישהו אחר? אני עד היום חוגגת על המחשבה הזו.
אהבתיאהבתי
הו לא! הקורא שלי (אפילו לא שופט, העורך!) כתב מגילת תיקונים באורך הגלות, רק לא הבנתי למה הוא נטפל לגילויי ההתרגשות שלי.
גיגלתי דיסרטציה… מאיפה הקרצת את המילה הזו? (וכן כן)
ואני שמחה את עוד זוכרת את המחשבה ההיא 🙂
אהבתיאהבתי
יאללה מלחמה.
אהבתיאהבתי
אם יש משהו שהאקדמיה לימדה אותי היטב, זה לדעת לבחור את מלחמותי 🙂
אהבתיאהבתי
גיח, מי זה הדבר הזה? אין לו בושה?
אהבתיאהבתי
איך מדענים אמורים לצמוח להיות יבשושיים וקורקטיים? מישהו צריך לחנך אותם
אהבתיאהבתי
הוי איזה טיפוס אנאלי 🙂
זה דווקא נורא נחמד (בטח יותר עדיף מאשר לו היה מתקן את כל המסמך ומשאיר רק את שתי אלה).
אהבתיאהבתי
מה גורם לך לחשוב שהוא לא תיקן את כל המסמך? אנשים אנאליים הם סדרתיים 🙂
אהבתיאהבתי
אינטרסטינגלי אינאף כתבת פוסט. אני חושב שזה אקסטרימלי מעניין!
אהבתיאהבתי
אומיט דאט אימידיאטלי!
אהבתיאהבתי
🙂 אני חושבת שזה מקומם, אקסטרימלי מקומם.
אהבתיאהבתי
אינטרסטינגלי, זה השלב במאמר (הישורת האחרונה לפני הסוף) שבו אפשר לגרום לי לשנות אותו מקצה לקצה ורק שיקחו אותו כבר ממני
אהבתיאהבתי
נו, לקחו?
אהבתיאהבתי
נוט יט…
אהבתיאהבתי
אפרים קישון טען שאבא אבן אף פעם לא כלל בנאומיו את המילים כן-לא-אני-שחור-לבן. אני חושבת שאם נקפיד על הכלל הזה גם בכתיבה אקדמית, יצאו לנו טקסטים יבשים למהדרין, ואף אחד לא יוכל לבוא אלינו בטענות.
בהצלחה 🙂
אהבתיאהבתי
זה בדיוק העניין, יש איזו אבולוציה שמוציאה את הרוח מהמאמרים בהדרגה (אגב גם לאורך התיקונים עצמם, בהנחה שאלו מהוים סוג של פינג פונג בין השופטים, הכותבים והעורך ועשויים להימשך חודשים, או במקרה הזה – כמעט שנה), והכל בשם הקורקטיות המדעית, אבל בעצם בדיוק בגלל החשש שגילויי התלהבות בהווה יביכו אותך בעתיד. אני חוששת שגם אפריים קישון לוקה באותה תסמונת – הפחד להישמע נחרץ מידי, לא נראה לי שאני אאמץ את הגישה שלו לעת עתה 🙂
אהבתיאהבתי
המנחה שלי היה מעביר לי פסיקים ממקום אחד לאחר.
אבל הכי חשוב, שתעברי עליהם קיירפולי!
אהבתיאהבתי
האקדמיה מלאה במשוגעים. עברתי ורי קרפולי…
אהבתיאהבתי