הילד בן שלושים אבל עדיין לא יודע

התעוררתי מחלומות משונים. פעם הייתי פוקחת עיניים ואומרת לעצמי: חלמת חלום מוזר. עכשיו אני מסכלת בפיטביט ואומרת לעצמי: לפני רגע עוד היית בשנת REM. מבקרת מישראל שהתארחה בבית ובמעבדה אמרה לי: יש לכם הרבה מכונות.

הרבה דברים עברו אוטומציה. פ' החליט שהוא רוצה ללמוד לבשל, אז הוא מכין דפי פעולה שבועיים. רשימת מצרכים לקנות, רשימת מצרכים לוודא שיש בבית ואופן ההכנה. אחר כך הכל הולך לקופסאות רבועות שאנחנו מאחסנים במקרר אחת מעל השניה. לא יותר כיף, שאלתי, להסתובב בסופר, לקנות מה שמתחשק ואחר כך להכין מה שיוצא?

שום דבר מזה לא כיף, ענה, ולאלתר אפשר כשיודעים את הבסיס, מחה בזעף מולי ומול אמו, ישובות מולו ומול תוכניתו השבועית מסביב לאי במטבח. בחוץ הופיע שלג ראשון. עוד לא חג ההודיה וכבר שלג, אמרתי לעצמי, כאילו שחייתי פה תמיד.

אבא של פ' טס לגרמניה ושלח לנו דיווח ארוך משדה התעופה. אם יכול היה, בטח היה מכניס למעטפה וחותם בשעווה. במקום זאת הסתפק במייל: תיאר את השדה, את הטיסה, מדרגות נעות ואנשים. אישה אחת ביקשה שלא יטה את מושבו. ארוחת הבוקר כללה יוגורט ופירות. העננים יפים, הוסיף, והיו בסלט גם אגוזים.

בטח עמדתי פעם מול כיתה בתנועת המדריכים הצעירים, ילדים שהיום כבר בני שלושים, ואמרתי להם דבר או שניים על חשיבותה של הדרך, אבל אני לא זוכרת מזה דבר. קשה לזכור כשאין מקלדת עברית זמינה. קשה לזכור כשרצים, מזל שיש מכונות שעדיין מתעדות את קצב הלב.

5 תגובות בנושא “הילד בן שלושים אבל עדיין לא יודע”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s