מי שמאמין לא מפחד

דבר אחר שאני לא מתגעגעת אליו: השיח האקדמי בארץ. ובמיוחד לתופעת ה"אני לא מאמין למדע שלך", שנתקלתי בה כבר יותר מידי פעמים מכדי לחשוב שמדובר בתופעת שוליים. על מה אני מדברת? יותר מפעם יצא לי לדבר עם ישראלים על ממצאים מדעיים, לא בהכרח שלי, ולשמוע נימה ספקנית שלא מגובה בעובדות. ספקנות זה דבר בריא, במיוחד כשמדובר במדע, אבל אני מתקשה להבין את הספקנות האמוציונלית שאימצו לעצמם כמה חוקרים ישראלים שאני מכירה. אני יכולה למשל לתאר תופעה ולומר שהיא מסתמכת על כך וכך מאמרים וממצאים, אין לי עניין אישי בתופעה אבל גם אין לי שום סיבה להטיל בה ספק. השומע יגיב ב"זה קשקוש" ולא יטרח להוסיף דבר. העניין הוא שכבר שמעתי את התגובה הזו בעבר ולכן אני לא מתרגשת במיוחד. לרוב אני שואלת אם הם מוכנים להסביר מהו החלק שנשמע להם כמו קשקוש ולמה, ועל מה הם מבססים את הדיעה שלהם ואם יש להם סיבה טובה לא להאמין לספרות המקצועית שאני מתארת להם. ברוב המקרים לא מדובר במומחים גדולים יותר ממני, ולצערי גם לא בכאלה שמכירים את הספרות לעומקה. למעשה, לרוב מדובר במומחים קטנים ממני, אבל העובדות לא מעניינות אותם, גם אין להם הסבר אלטרנטיבי לממצאים. הם רואים בנחרצות ודעתנות תכונות נעלות וסייג לחכמה ואין להם שום דבר ללמוד מאחרים. הם גברים או נשים בכל הקשת האקדמית ויש להם מכנה משותף אחד: הם תמיד ישראלים.

הפסקתי לספור את האירועים האלו, וככל שעובר הזמן אני לוקחת אותם פחות ופחות אישית. זכורים לי שני ראשי מחלקה, ומספר לא מבוטל של מדענים ומדעניות במגוון של נושאים. מדען אחד כזה שאני אפילו די מחבבת, פצח בדיון כזה איתי מעל דפי האתר. ובגלל שמדובר היה בתקשורת כתובה, היה לי יותר זמן להרהר בבחירת המילים שלו, ובעובדה שעל אף בורותו בנושא המחלוקת, לא חזר בו, גם אחרי שטרחתי לחפש כמה מאמרים ולשלוח לו. ובאמת, איך יחזור בו אם האמירה הראשונה שבחר בה היה ביטול מוחלט של תופעה שאין לו מושג בה? קשה לקפוץ מאילן גבוה. קשה עוד יותר לקפוץ מגג בניין רב קומות.

בעיני אין דרך אחרת לעשות מדע מלבד להאמין למדענים אחרים. יש הרבה כלים להעריך תוצאות מדעיות ורובן לגטימיות. אף אחת מהן לא כוללת את הטיעון "לא מאמין לך". לזכותו של המנחה לדוקטורט, נזקפת מורשת שרק היום אני מבינה כמה היא היתה יוצאת דופן בנוף שסביבו. לפעמים היה אומר לי "את רוצה שאני אשנה את דעתי, שכנעי אותי" ואם הייתי עושה עבודה טובה, היה מכריז – השתכנעתי. מעולם לא התאהב בדעותיו והיה זהיר מאוד בכבודם של אחרים, גם אם היו בתחתית שרשרת המזון, ומעולם לא זילזל בעבודות של אנשים אחרים גם אם ביקר אותן בחריפות. גם עם הסטודנטים שלי אני מתעקשת שאין להם את הזכות לא להאמין. האמונות שלהם לא יותר חשובות מאמונות של אנשים אחרים. ואם יש להם מה להגיד, שיארגנו טיעון קוהרנטי ומבוסס עובדות וטוב יהיה אם יזכירו לעצמם שאולי יש משהו שהם לא יודעים ושהם אולי יכולים ללמוד. אין להם טיעון כזה? מוטב שישתקו.

מעודי לא נתקלתי בתופעה הזאת פה. גם אם היו כאלה שלא הסכימו אותי, הם מיעטו בהכרזות בומבסטיות, והלכו בזהירות מסביב לוודא אולי יש משהו שהם לא מבינים לעומק, וגם אני למדתי להיזהר מנחרצות כמו ממגפה, כי אין בה שאר רוח ללמידה, ותרבות של עלבונות מעולם לא קדמה את החברה האנושית. וזו אולי הסיבה שמעצבן אותי כל כך שישראלים אומרים על אמריקאים שהם כל כך ונילה, שהם לא אומרים מה שהם חושבים, כאילו יש איזו גאווה גדולה בלהכריז "קשקוש" או להטיח עלבונות בבן השיחה שלך, גם כשאין לך מושג במה מדובר. לא קוראים לזה צביעות – אלא צניעות. בקושי אות אחת, והבדל של עולם ומלואו.

9 תגובות בנושא “מי שמאמין לא מפחד”

  1. על כך כתבתי בבלוג חשיבה חופשית:
    "ראסל (הפילוסוף) צודק בכך לגבי האמונות שלנו, הנגועות בשטיפת מוח המתרחשת מאז הולדתנו, בסטיגמות ופחדים לרוב. עכשיו, עם יד על הלב, כמה מאיתנו ישנו את אמונותיהם הבסיסיות בגלל תגלית מדעית? כיצד אנשים מגיבים כאשר תגלית מדעית מוכיחה קיום עובדה הנמצאת בסתירה לאמונה המוצקה שלהם? האם הדבר יעורר סימני שאלה לגבי האמיתות של אמונותיהם? על כך היטיב לומר גֶתֶה: "רוב בני האדם מעריצים את המדע כל עוד הוא מסייע בפרנסתם (ובאמונותיהם – תוספת שלי). הם מוכנים לקדש אפילו את הטעויות כל עוד הן מביאות להם תועלת". נכון, "עובדות הן לא מדע כשם שמילון אינו שפה" (מרטין פישר) אך "עובדות אינן נעלמות כאשר מתעלמים מהם" (אלדוס האקסלי)".
    https://kankan111.blogspot.com/p/blog-page.html

    אהבתי

    1. תודה על השיתוף! מעניין. אני חושבת שיש כאן כמה שאלות שונות. אני מסכימה שאנשים לא באמת משנים את האמונות שלהם בגלל תגלית מדעית, אבל עוד יותר עצוב בעיני שהם לא משנים את דעותיהם על תגליות מדעיות כאשר הם ניצבים בפני תגלית מדעית אחרת, ויותר עצוב שמי ששוגים בכך הם אנשים שאמונים על היצור המדעי. מה שמטריד אותי הוא תרבות הדיון שקשורה בכך, ככל שאנשים נחרצים פחות יש יותר סיכוי שהם יפתחו מחשבתית לשינוי וזה משהו שבעיני הולך ומתרחק מהתרבות הישראלית.

      אהבתי

  2. יש הרבה אמת במה שכתבת על הדרך שבה ישראלים מזלזלים באופי האמריקני ובה בעת יש הרבה אמת בזלזול הישראלי באופי האמריקני. שניהם נכונים בה בעת ואיני מכיר כיצד ניתן לשלב את הנימוס האמריקני שיוצר סביבת עבודה נוחה, נעימה ומפרה לבין גסות הרוח הישראלית שמאפשרת פריצות דרך וחשיבה רעננה. כנראה שני הזנים צריכים להתקיים במקביל. אין סינתיזה.

    אהבתי

    1. אני לא רואה סתירה בין נימוס וסובלנות לבין יצירתיות. בעיני זאת עוד אחת מהפרופגנדות הישראליות שנועדו להצדיק גסות רוח

      אהבתי

  3. לצערי זה מתחיל הרבה לפני היות המדען מדען. כך בשיעורי עברית, עת אני דנים בבעייה כלשהי, הצווחן והצעקן משתלט, ולא טורח להקשיב, גם אם יסתתמו טענותיו ימשיך לצווח ככרוכיה. למה ומדוע? זכותי לדעתי, אני לא מחויב לנמק אותה [ מי לימד אותם את השטות הזו.. עד היום אינני יודע ].

    אהבתי

      1. סיפורון קטן – אני הדיוט שאוהב לקרוא פרסומי מדע פופולאריים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכו' בקיצקוצ, בשיעור ספרות היום הסברתי מטאפורה של גולדברג בשיר "ולא היה בינינו אלא זוהר" והיא קשורה לזמן. הסברתי שזמן אינו "חומר" אם כי בתיאוריה של איינשטיין היא המימד הרביעי אחרי אורך,רוחב, גובה. הצביע תלמיד ואמר: המורה זה אחרת.. קבלנו הסבר מרתק של 5 דקות על תיאוריית המיתרים. כולם היו בשקט מוחלט ולא העזו להפריע. מיותר לציין שהודיתי לו בלי סוף.
        לדעתי בלי נימוק עלה כשהתחלתי לקבל חיבורים בהם נכתב: לדעתי.. הדעה וזהו. כששאלתי היכן הנימוק על מנת לשכנע, להסביר – נאמר לי: אני לא חייב לנמק את דעתי. זו דעתי!
        למדתי כמובן להוסיף ליד הנחייה: הבע דעתך ונמק אותה בשני נימוקים לפחות. המון המון קשיים התעוררו. המון כעסים ואף התלוננו אצל המנהלת עליי. 🙂

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s