דברים מופלאים

הרבה דברים מופלאים קורים בזמן שאנחנו עובדים. למשל, מישהו מאכיל או מחליף חיתול לקטנה. המישהו הזה הוא סבתא. איזה דבר מופלא זה סבתות? לפעמים הקטנה ישנה וסבתא משתעממת ולכן היא גם מבשלת אוכל. מידי פעם פ' ואני יורדים למטה לגנוב חיבוק קצרצר ומוצאים את סבתא רוקדת עם האוגרת הקטנה (ככה התחלנו לקרוא לה מאז שצימחה לחיים אימתניות שבהן היא מסתירה אלוהים-יודע-מה). לפעמים אנחנו יורדים למטה כי הריחות מפתים מידי. אחר כך מגיעה המשמרת שלי ואז המשמרת של פ'. בדרך כלל יש לי חמש או שש שעות עבודה ביום ואם צריך אז עוד שעתיים שלוש בלילה, כשפ' נרדם והקטנה צונחת לשנת הלילה שלה ואני הופכת לינשוף עירני. אני יודעת שרוב ההורים מתלוננים שהילדים שלהם לא ישנים, אבל אנחנו דווקא מוטרדים מהשאלה ההפוכה, האם להעיר אותה לאכול אחרי שהיא ישנה כל כך הרבה. לפעמים היא ישנה גם שבע שעות ברצף בלילה ואז, בשתיים וחצי לפנות בוקר, כשאני עדיין עירנית לגמרי אני מוצאת את עצמי ניגשת אליה שוב ושוב לראות אם כבר הואילה בטובה להתעורר ולאכול. בין לבין אני משתדלת להזכיר לעצמי שילדים שישנים בנחת זה דבר מופלא.

מתישהו לפני הלידה נרשמנו לפעוטון. הקורונה עוד לא הילכה אימים וליטל דיד וי נו קנואו על ההעדפות העתידיות שלנו. חשבנו שבגיל חודשיים או שלושה כבר נרגיש בנוח לשלוח אותה לזרועותיהן של מטפלות וגננות. כשהיא הגיעה לגיל חודשיים כבר הבנו עד כמה זה מגוחך – עבורנו. עד כמה אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו לשים את האוגרת הקטנטנה הזאת במבטחם של אחרים. אבל היה גם משהו אחר שהתחוור לנו באותה השעה – כמה פריבלגים אנחנו, עם סבתא ועם עבודות שמאפשרות לנו גמישות וחופש, וכמה שזה לא ברור מאליו שאנחנו יכולים להחליט להשאיר את הילדה איתנו עד שנרגיש מוכנים. וגם – כמה זה נפלא שחיכינו עד עכשיו כשדאגות החיים הלאה מאיתנו.

זה כל כך הרבה פחות שעות עבודה בהשוואה לקודם, וגם הרבה פחות שעות שינה, אבל זה עדיין לא מטריד אותי במיוחד. בשעות שאני עם הקטנה, אני יכולה לדחוף עוד זמן עבודה או מייל פה ושם, אבל אני מסרבת לעשות זאת. ויתרתי על המון דברים שהתעקשתי עליהם קודם ושום דבר נורא לא קרה. המציאות החדשה הכריחה אותי להיות יעילה יותר, לסנן מטלות לא חשובות, להגיד "לא" לעיתים יותר קרובות, ואפילו לעשות משהו שהיית צריכה לעשות מזמן – להעסיק מנהלת מעבדה שאליה אני מעבירה עכשיו את רוב המטלות שביזבזו את זמני קודם. לא ברור לי למה לא עשיתי את זה עד עכשיו, היה לי את הכסף, אבל איכשהו רק עכשיו הצלחתי לשחרר. גם מנהלות מעבדה זה דבר מופלא.

הבוקר, בזמן שהשגיחה על הקטנה, סבתא החליטה להכין לביבות, לערוך את השולחן, לקשט אותו בקישוטי חג, ולהוסיף חנוכיה ונרות ומטבעות שוקולד. כשירדנו למטה בשש, הגישה לנו תינוקת חייכנית וישנונית ואמרה שלום וביי. סבתות זה באמת דבר מופלא. גם פריבילגיות. לי מעולם לא היו, לא פריבלגיות וגם לא סבים, וצר לי שלילדה שלי תהיה רק סבתא אחת. גם לפ' לא היו פריבליגיות ושנינו תוהים לפעמים איזה בן אדם האוגרת תצמח להיות מחיים ששונים כל כך מהותית מאלה שהיו לנו בילדותנו. הסבתא, בכל מקרה, אמנם אחת, אבל כזאת סופר סבתא ששווה ארבע סבתות רגילות לפחות.

3 תגובות בנושא “דברים מופלאים”

  1. הנכדים שלי פריבילגיים כמובן, יש שתי סבתות וסבא אחד.
    אבל –
    ילדיי לא היו פריבילגיים כלל – סבים-סבתות בעיר אחרת.
    המצב הכלכלי של הוריי היה עד שנות ה- 80 בכי רע
    המצב הכלכלי של הוריי חתני – היה בכי רע
    אני מסתכל על נכדיי ואני רואה שלמדו אותם אחריות, צניעות, כבוד למבוגרים ולחפצים חשובים, חירות מחשבה, לדעת לבקש ולעמוד על שלהם .. אני בטוח שגם האוגרת שלכם תגדל להיות כזו.
    להיות סבא פעיל בחיי נכדים זו אינה פריבילגיה, זו מבחינתי לפחות, זכות גדולה.

    אהבתי

  2. ללמוד להגיד לא, ולגלות שהעולם לא קורס. שהכל ממשיך כרגיל. זה באמת נפלא, ונשים לומדות בשלב מאוחר, מה לעשות, עניין מגדרי. טוב שהגעת לשם, ומסיבה כל כך טובה. כיף לשמוע על הסבתא המופלאה. אני עושה מה שאני יכולה, במיוחד כעת, כשהבן ואשתו על שני זוגות התאומים שלהם גרים איתנו. יש בזה פלא.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s