בכל פעם שאני מחפשת משהו בתיבת האימייל שלי אני מוצאת איזה מכתב ישן שכתבתי או שכתבו לי, פוסט שכתבתי ולא פירסמתי ובמקום זה שמרתי במייל ובכל פעם מכה בי התדהמה הזאת מחדש – מי זאת האישה הזאת? זאת היתה אני? ג'ימייל מאיץ בי לרוקן את התיבה, ומידי פעם אני חוזרת אחורה למחוק קבצים ישנים, מיילים עתירי ג'יגה ששלחתי לעצמי כגיבוי של גיבוי שמעולם לא חזרתי לחפש, וכשאני מוחקת אותם צצות גם החתיכות חיים האלה, ופתאום התחוור לי שיום אחד כל זה עשוי להיאבד, שאני לא זוכרת את הפיסות האלו ממני ואין לי מאיפה לדלות אותם חוץ מבתוך תיבת המייל שלי שקיימת בערך ממתי שהתחלתי את הבלוג שלי בישראבלוג ב-2006. אז התכנית המהפכנית היא להעביר את הפרגמנטים האלה לכאן, אחד אחד, בלי פרטים מזהים, ובמקביל למחוק אותם מהתיבה. אזהרת טריגר – אם אתם מנויים לבלוג הזה, במקום פוסט אחד בחודשיים, אתם עשויים לקבל שני פוסטים ביום, אז הנה ההזדמנות לכבות את האור. נשתמע בעוד מספר דקות.
אחר כך גלשה התקרה 