מאיר. 2008

אתמול הרגשתי כמי שמתוודה בפני הכומר. 

איך שהוא הדברים התגלגלו לכיוון כזה שהעמיד אותי במרכז הדיון ואז נפתחו הסכרים וגל החשיפה בקע מתוכי בעוצמה. מעבר לזה שאת מלאה כרימון ויש בך כל כך הרבה חוכמה , גיליתי בך תכונה מאוד חיובית בעיני, שאינה כה שכיחה במחוזותינו והיא, היכולת להקשיב לאחר ולכבד את עמדותיו וזאת מבלי להיות שיפוטית יתר על המידה.

ישבנו לדבר שלוש שעות, הזמן חלף ביעף ונראה לי שאם לא הייתה זו שעה מאוחרת, הייתי יכול להמשיך ולשוחח איתך במרתון  של לפחות עוד שלוש שעות.

כל כך שמחתי לשמוע שהורדת את הדיסק של עזיזה. J'azziza . היא נהדרת ואני מביט בקלסתרה כרגע על הקיר במשרד והיא משיבה לי מבט רך ונוגה. הבוקר,

בדרך לעבודה היו פקקים נוראיים על כביש ירושלים ת"א בשל התרעה חמה לפיגוע.

 לפחות מצאתי נחמה במוסיקה הנפלאה של עזיזה.

****

ובכן, התעוררתי היום בשיא השאנטיות ותיכננתי לעבוד קצת בבית

אחרי שעה גיליתי שיש לי פגישת מעבדה בעשר, עוד משהו שקבעתי לעשות היום עם הפרוייקטנטית שלי ועוד משהו בארבע, איזה קלולס אני?

מזל שנזכרתי לצאת מהבית בזמן

בכל אופן, היה שווה. היתה הרצאה על עכבישים חברתיים, שאוכלים את האמא שלהם כדי לגדול

משהו מאוד ביזארי.

למה בעצם ענית "לא" אינסטנקטיבי כששאלתי אותך אם אתה נשוי? חשבת שאני אברח?

הזמן אתמול אכן חלף ביעף. גם אני שמחתי לפטפט איתך. אני מוכרחה לישון קצת לפעמים, כדי לא להתרסק לאנשים בעשר בלילה. אתה נותן לי יותר מידי קרדיט… אבל שיהיה

*****

איזה עכבישים אכזריים וחסרי מצפון. 🙂 באמת תופעה ביזארית.

לגבי ה-"לא" האינסטנקטיבי לשאלה שלך, אז התשובה היא מעט מורכבת והיא נחלקת לכמה אספקטים.

מבחינת האספקט הפסיכולוגי – נראה לי שזה היה סוג של פליטה פרויידיינית המשקפת מישאלת לב כמוסה מאזור התת מודע והיא,

 להחלץ מברית הנישואין הקיימת.

מהבחינה החברתית – אכן חששתי שתברחי לי על סמך הידיעה שאני נתון בברית נישואין. 

מהבחינה הפרקטית – התקלת אותי בשאלת אגב, וזו הייתה החלטה של שבריריי שניה שלא לחשוף את העובדה מכיוון שאז היינו נאלצים להשאר בקפה נואר עד אמצע הלילה על מנת שאסביר באריכות ובפירוט הראוי את הסיטואציה על השלכותיה השונות.

בכל מקרה, תכננתי לספר לך על כך בצורה מסודרת.

אם מהמפגש הראשון לא היה נוצר בינינו שום קליק של תקשורת נראה לי שלא היה טעם בכלל לפתוח את כל הנושא הטעון הזה. את מקבלת ממני קרדיט שכזה אך ורק בזכות ולא בחסד. מגיע לך. אז קחי זאת בשתי ידייך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: