שבת בבוקר יום יפה (אבא קורא המון עיתון)

ביציאה מבית קפה אחד שאני מחבבת יש צומת נוראית שיוצאת אל כביש מרכזי עם מספר נתיבים ואין בה רמזור. לרוב אני צריכה לקחת שמאלה ביציאה הזאת ולפעמים הכביש הראשי פקוק, ואז יוצא שהמכוניות שנוסעות בניגוד לנתיב שבו אני מעוניינת פשוט עומדות וחוסמות לי את היציאה. עשרות פעמים עמדתי בצומת הזאת אבל אף פעם לא חיכיתי יותר מידי. תמיד מופיע הנהג או הנהגת שיעצרו בפקק קצת לפני היציאה שלי, כדי שאני אוכל להידחף פנימה ולעבור לנתיב הנגדי. לרוב מדובר ביותר מנהג אדיב אחד מאחר ואני צריכה לחצות מספר נתיבים. אחר כך אני צריכה להשתלב בנתיב ביניים ולקוות שמישהו יתן לי להשתלב בכיוון התנועה שבה אני נוסעת. כמעט תמיד יהיו נהג או נהגת שיאטו ויהבהבו לי להיכנס. זה קרה כל כך הרבה פעמים, אבל בכל פעם שזה קורה עוברת לי בראש אותה המחשבה – שאני אף פעם לא אוכל לגור בישראל.

7 תגובות בנושא “שבת בבוקר יום יפה (אבא קורא המון עיתון)”

    1. לא בפעם האחרונה שהייתי שם ולא לפי הכותרות האחרונות בעיתונים. אני מכינה את עצמי מנטלית לביקור, נהיגה בישראל היא תמיד סטרס איום בשבילי

      אהבתי

  1. אני לא נוהגת, אבל אכן נדמה שהתנהגות כזאת לא מאוד נפוצה בישראל (אם כי קורית פה ושם).
    מצד שני, כהולכת רגל – כמעט בכל פעם שאני עומדת על שפת המדרכה ומחכה כדי לעבור את הכביש, מישהו עוצר ונותן לי לעבור. זה ממש נפוץ, וממש מפתיע אותי כל פעם מחדש (באופן משמח).

    אהבתי

      1. יש מצב שהם מקצינים – הרי הדיווח על זה שנתנו לאיזו גברת זקנה עם שיער שיבה לחצות את הכביש זה לא משהו שמוכר עיתונים 🙂

        כשכתבתי למעלה על ההתנהגות שלא נפוצה בישראל, התכוונתי לאדיבות שתיארת: היא לא מאוד נפוצה, אם כי קיימת. האיש שלי, למשל, בדרך כלל נוהג כך.

        מצד שני אי אפשר להכחיש שיש כאן גם הרבה אי התחשבות בכבישים – אני רואה את זה כנוסעת לצידו. אם כי בעיקר אני רואה נהגים ששקועים בסמרטפונים שלהם ולא רואים שהאור ברמזור מעצבן התחלף סוף סוף לירוק וממשיכים לרבוץ במקומם. ומסתבר שיש גם אנשים שרוצחים זה את זה נפש בגלל ויכוח במעבר חצייה – לזה לא הייתי עדה מעולם, אבל כמובן גם אני קוראת עיתונים.

        השאלה היא תמיד של פרופורציות – וזה קטע שעיתונות ככלל לא מאוד מצטיינת בו. ויש גם שאלה נוספת – של האזור שבו נוהגים: עיר גדולה, נתיב תחבורה בין עירוני, או רחובות קטנים של עיר קטנה. זה לא אותו דבר בכל מקום.

        איך שלא יהיה – להיזהר חייבים:(

        אהבתי

כתיבת תגובה